|
לאחר שני גיליונות כפולים מיוחדים ומעובים, שהתרכזו סביב נושא נבחר ומוגדר (ספרות ילדים וארץ-בית), אני שבה אל מאזניִם קלסי ומוכר ויותר אקלקטי. לקראת השנה החדשה, שנת תשס"ט, בחרתי לפתוח את הגיליון בראיון מיוחד עם הסופר אברהם ב. יהושע שערכה עימו הסופרת דורית זילברמן עם צאת ספרו "אחיזת מולדת", ובו מענייני הזהות הישראלית-יהודית-ציונית, ועד האוטוביוגרפיה הספרותית הפותחת פתח אל המעבדה הפרטית של הסופר, מחשובי הסופרים בישראל. עוד בגיליון מאמר יוצא דופן מאת חוקר הספרות סמיר חאג' על דמות האישה ברומן הסעודי המודרני. וחזרה לכאן, חנוך לוין שלא הכרנו – במדור על ספת הגרפולוג – נחשף מבעד לכתב ידו המיוחד. במדור השירה והסיפורת, שירים וסיפורים של יוצרים חדשים שזהו להם פרסום ראשון, לצד משוררים וסופרים ותיקים: נאוה סמל ביצירה קורעת לב, שהולחנה ליום השואה בידי אלה שריף; הסופר אמנון שמוש מפתיע דווקא בשיר, ובו גילוי אישי כואב; המשורר מירון ח. איזקסון בשיר מרגש על מותה הפתאומי של אימו. מן הגנזך, בלפור חקק מביא הפעם זיכרונות משיחות מעניינות עם ביאליק מאת שמעון רבידוביץ', המאיר את יחסו של המשורר לשאלות הכתיבה והשירה בפרט: "לשֵׁם שירה ראויה רק יצירה זו, שלא יכלה להיאמר בדרך אחרת, אלא בדרך שירה". וכמובן תרגומי מופת ובקורות ספרים. ומדור חדש נולד: "בחירת המערכת", והפעם בגיליון: ימים הזויים מאת ששון סומך, חתן פרס ישראל.אני מתנצלת בפני כותבים רבים הממתינים לביקורת על ספריהם – ספרים רבים מגיעים למערכת ואין ביכולתנו להקיף ולהתייחס לכולם, הן בשל היריעה הקצרה, מיעוט המבקרים, והאילוצים הכלכליים של המערכת. לשערים של מאזנים בחרתי שתי יצירות מאת הצייר והמשורר עזריאל קאופמן ז"ל. שער קדמי: "ירידה מהעץ", 1981 שער אחורי: "בכפיפה מיוסרת", 1987 את הגיליון מלווים איורים מאת הציירים והמשוררים: לאה טרן ועזריאל קאופמן. קריאה נעימה, שנה טובה, שנת יצירה ואחווה. ציפי שחרור |
