גיליון מאזניים - חודש אוקטובר 2008

מאז ומתמיד ידוע ומוכר המתח שבין הארעי לתמיד. במאמר "שירה פוליטית" מאת צבי לוז נידון המתח שבין שתי השירות:
החברתית והלירית, המתכתב עם שירתם של א.צ. גרינברג, ביאליק ואלתרמן, ומעמיד את השירה הפוליטית כהוראת שעה,
ומנגד את יתרון החתירה הלירית.
 
בראיון עם יוסי שריד, עם צאת ספרו "לפיכך התכנסנו, היסטוריה אלטרנטיבית", עולה השאלה האם שריד מנסה לפרק מיתוסים
וגיבורי על בחברה הישראלית, בכתיבה החומקת בין ספרות לתיעוד.
במדור הקבוע, על ספת הגרפולוג, מתגלה הפעם מבעד לכתב ידו, המשורר אלכסנדר פן, שעליו נאמר, שאילולי היה משורר,
יכול היה להיות שחקן, צייר או פסל.
 
במדור החדש, בחירת המערכת, נבחר הסופר ישעיהו קורן, שזכה השנה בפרס ביאליק.
עוד בגיליון שירים וסיפורים של יוצרים חדשים לצד ותיקים: אדמיאל קוסמן, חוה פנחס-כהן, רוני סומק, אדיבה גפן, בלפור חקק,
ועוד.
 
לרגל 100 שנה לעיר תל-אביב יוקדש הגיליון הבא לעיר תל-אביב, בספרות, הגות ואמנות. חוקרים, כותבים, יוצרים, אמנים
ואדריכלים מוזמנים לשלוח את יצירותיהם ועבודותיהם בהקדם לאי-מייל של מערכת "מאזניִם" בלבד.
מלווים את הגיליון יצירותיה של הפסלת שולמית הרטל.
 
בשערים, שתיים מיצירותיה של האמנית שולה קובו מתוך התערוכה "לינה משותפת", 2005 , מוזיאון "הלנה רובינשטיין", ת"א.
שער קדמי: הראית איזה יופי ? מקלחת משותפת (פריט מס' 2)
שער אחורי: הראית איזה יופי ? (פריט מס' 4).
קריאה נעימה,
ציפי שחרור
Image
תוכן העניינים
 
ציפי שחרור – דבר העורכת
עטיפה קדמית
צבי לוז  - שירה פוליטית, מאמר
2
חוה פנחס כהן -  ערב יום כיפור, שירה
4
מיכל דורון – הטווס, אלכסנדר פן על ספת הגרפולוג, מאמר
5
אדיבה גפן – הדודה מטרינידד, סיפור
6
תמי כץ-לוריא – להיכנס לתוך השבת / את זהב, מאמר
9
דורית זילברמן- בזכות החלום, ראיון עם יוסי שריד
10
בלפור חקק- האהבה היא נהר דינור, שירה
13
אורי יסעור- חוקי אהבה ומלחמה, סיפור
14
רוני סומק - ירח יפואי, שירה
17
גילה מצגר- מתוך "16 הימים", סיפור
18
אילנה רוטמן, שירה
19
אדמיאל קוסמן - נאום שנתי בכנס אגודת המשוררים, שירה
20
בחירת המערכת - לוויה בצהרים מאת ישעיהו קורן, מדור
22
דבורה קוזוינר - ברוח הצר, שירה
23
רחל היימן - אסתר נכנסת לגינה ומתיישבת על ספסל, סיפור
24
חמדה אביב קאלש - מיטה זוגית, סיפור
26
משה שפריר, שירה
28
חיה אסתר - אתה, שירה
29
אילה יפתח ולבה - למרגלות עץ האלמוגן, סיפור
32
פרדריקו גרסיה לורקה - פרידה, תרגום
34
עודד פלד - סהר טרופי מלא, שירה
35
פנינה אליאני שורוק- חוגגת, שירה
36
יעקב ברזיל י- ניסיון לשחד, שירה
36
אימאן מרסאל - למה באה, תרגום
37
דוד מור - בבואה אחרונה בחדר המשחקים, שירה
41
שני כסיף - הנה ימים באים, שירה
41
חורחה לואיס בוחרס - ישראל, תרגום
43
בר חיו ן- על הנוחות כנכות, ביקורת
44
ד"ר אביבה קרינסקי - מזור פינת סומק, ביקורת
45
דליס - עכשיו טוב, ביקורת
46
משה גרנות - שומר משמרת הספרות, ביקורת
47
ד"ר אביבה קרינסק י- הנסיכה הקטנה, ביקורת
49
שי אריה מזרחי - מסע מיתולוגי אל העבר הטוב, ביקורת
50
דליס - צל הצופה, ביקורת
52
משה גרנות - כתב ראי, ביקורת
53
דן אלבו - סונטים למריאן, ביקורת
55
דפנה שחורי - שיבולת נחה פרקדן בין לסתות הצהריים, ביקורת
56
ד"ר דורית זילברמן - רגל פה רגל שם, ביקורת
57
פרופ' הלל ברזל - ואם אתה מוכרח לאהוב, ביקורת
61
לואיזה קרול - דוינת הדג, תרגום
62
דוד מלמד - ספרים שהגיעו למערכת
63
בלפור חקק - אגרת לחברים
עטיפה אחורית פנימית
 
 
שירו של אדמיאל קוסמן , נאום שנתי בכנס אגודת המשוררים עמוד 20 בגיליון
 
רַבּוֹתַי וִידִידַי, בַּאֲשֶׁר לָזֶּה וּבַאֲשֶׁר
לַבָּא: מַה שֶּׁבְּמַצַּב עֲמִידָה לֹא הוּתַר —
יוּתַר עַתָּה. יוּתַר לַכֹּל,
אַךְ רַבּוֹתַי: רַק בְּמַצַּב שְׁכִיבָה.
יוּתַר. יוּתַר עַתָּה לַכֹּל.
יוּתַר, יוּתַר
בְּלִי סִבָּה.
יוּתַר. יוּתַר לְגַמְרֵי, יְדִידַי,
וְיִהְיֶה זֶה, רַבּוֹתַי, כַּמְּפוֹרָט
הֵיטֵב, בִּדְבָרַי,
בַּסָּעִיף הַבָּא.
וְהוֹאִיל, וְכַנִזְכָּר, אַתָּה,
עַצְמְךָ, הַמְשׁוֹרֵר, תָּלוּי
עַתָּה בַּשִּׁוּוּי הַמּוּפָר,
בְּמַצַּב עֲמִידָה —
דְּהַיְנוּ, אַתָּה, עַצְמְךָ,
הַנּוֹשֵֹא הַמֻּגְּדָּר,
וְעִמְּךָ נוֹכְחוּת,
נוֹכְחוּת מְלֵאָה.
בַּמַּצָּב הַמּוּזָר.
כָּל הַגּוּף הַחָמְרִי
מִשְׁתַּמֵּט.
מִשְׁתַּמֵּט מִמְּךָ.
מִשְׁתַּמֵּט מִמְּךָ וְנִפְטָר.
וְעִמּוֹ מִתְפּוֹגֵג כָּל מֵמַד הַבָּשָֹר.
בְּרַם, נַנִּיחַ לָזֶּה, יְדִידַי,
בִּרְצוֹנִי לָשׁוּב
מִכָּאן לָעִקָּר:
בַּאֲשֶׁר לָזֶה וּבַאֲשֶׁר לַבָּא: מַה
שֶּׁבְּמַצַּב עֲמִידָה לֹא הוּתַר —
יוּתַר. יוּתַר עַתָּה
לַכֹּל. יוּתַר
בִּשְׁכִיבָה.
יוּתַר לְגַמְרֵי.
יוּתַר בְּלִי סִבָּה.
מְיוּתָר לְגַמְרֵי )רְאוּ
רַבּוֹתַי, לְעַיֵּן הֵיטֵב,
בְּכָל הָאֲמוּר עַד כָּאן,
בַּסָּעִיף הַבָּא(.
מַה שֶּׁבְּמַצַּב שְׁכִיבָה
לֹא הוּתַר — יוּתַר, יוּתַר
לְהַלָּן. בַּסָּעִיף הַבָּא.
 
וּמַה שֶּׁבְּמַצַּב שִׁירָה
לֹא הוּתַר — אֶפְשָׁר
וְאֶפְשָׁר,
שֶׁיּוּתַר
שׁוּב עַתָּה.
יוּתַר. יוּתַר
מֵחָדָשׁ. יוּתַר
בִּשְׁכִיבָה,
כְּשֶׁאַתָּה, הַמְשׁוֹרֵר,
מִדַּרְדֵּר וְגוֹלֵשׁ,
לְעִמְקֵי הֶעָבָר.
וַהֲרֵי מַה
שֶּׁבְּמַצַּב שְׁכִיבָה
לֹא הוּתַר,
יוּתַר,
יוּתַר בְּהֶחְלֵט,
יוּתַר עַתָּה, כְּשֶׁאַתָּה,
הַמְשׁוֹרֵר, מִדַּרְדֵּר
וְגוֹלֵשׁ לְאָחוֹר,
בִּירִידָה, לְמַה
שֶּׁבְּמַצַּב שִׁירָה לֹא
הוּתַר,
וְיוּתַר, כֵּן,
יוּתַר לַכֹּל, עַתָּה,
כְּשֶׁאַתָּה מִתְבּוֹנֵן,
מְבֹהָל וּסְחַרְחַר,
בַּדָּם הַנִּגָּר
סְבִיב הַשִּׁיר הַמְבֻתָּר.