סדנאות
  פעילות ילדים ונוער
  טורים אישיים
  מאמרים
  הודעות לעיתונות
  פרסים ותערוכות
  ספרים חדשים
  לזכרם

לקסיקון הסופרים

  אודות הלקסיקון
  דבר העורך
  אלפון
  חיפוש

מאזניים

  דבר העורך
  אודות מאזנים
  טופס הרשמה
  גיליונות מאזנים

חברים

  תנאי קבלת חברים
  תהליך ההרשמה
  טופס הרשמה
  זכויות חברים
  תעריפון מומלץ
  חדשות באגודה
  דרושים
סניפים
  סניף חיפה והצפון
 

אגודת הסופרים מרכינה ראשה בשם סופרי ומשוררי    >>

תאריך : 24/03/2016
מאת : הנהלת האגודה

 

אגודת הסופרים העברים מרכינה ראשה בשם סופרי ומשוררי ישראל על האבדה לספרות העברית ולחיי היצירה עם הסתלקותם של אהרון מגד ושל ישראל אלירז.

 

 אהרון מגד 

ישראל אלירז 

אהרון מגד, מבכירי הסופרים העברים, מי שיצר ופעל עד חודשי חייו האחרונים, הלך . לעולמו בגיל 95 והשאיר אחריו יצירה ענקית בספרות ובמחזאות. במשפחת מגד דיברו עברית עוד בגולה, בפולין, בה נולד אהרון ב-1920. עם העלייה לארץ, כשאהרון בן 6, הגיעה המשפחה לתל אביב, אבל מהר עברו לרעננה בה קיבל האב מישרת מורה. על כך כתב אהרון מגד לימים: "ביום קיץ חם ב-1926 מצאנו את עצמנו עומדים בפתח צריף פרוץ שלוחותיו סדוקים וריצפתו עפר חמרה מהודק. אמי החזיקה בזרועותיה את אחותי התינוקת, ודמעות זלגו מעיניה". אבל היא התאוששה מהר מן ההלם הראשוני "לאחר שעה קמה, בלי לומר מלה, והחלה מנקה את הצריף ומכשירה אותו למגורים."

האם זה פלא שאהרון וגם אחיו מתי נעשו לסופרים עם הורים כאלה?

אהרון מגד כתב סיפורים מכבר בגיל ילדות, ובשל אחד הסיפורים, "ירמיהו בדרך מענתות" בו מתאר הילד אהרון מגד את רגשותיו ומחשבותיו של הנביא כלפי בני כפרו שהזהירו אותו לבל יינבא, הכתיר אותו אביו הכתיר כסופר. נזכיר כאן רק חלק מהרומנים וקובצי הסיפורים שהוא כתב: רוח ימים (1950), סיפורים, חדווה ואני (1954), החי על המת (1965), על עצים ואבנים (1973), מחברות אביתר (1973), היינץ ובנו והרוח הרעה (1976), עשהאל (1978), מסע באב (1980), הגמל המעופף ודבשת הזהב (1982), מעשה מגונה (1986), פויגלמן (1987), יום האור של ענת (1992), עוול (1996), דודאים מן הארץ הקדושה (1998), פרספונה זוכרת (2000), עד הערב (2001), ירחי הדבש של פרופסור לונץ (2005), וכאמור אלה לא כולם.

אהרון מגד זכה בפרסים ספרותיים רבים, בהם פרס ישראל וכן פרס ברנר מטעם אגודת הסופרים.

ישראל אלירז כתב: "ידעתי שגם אני כמותכם, בתום המסע, אבוא אל ספסל התחנה האחרונה". אלה שורות המופיעות בספר שיריו האחרון שיצא לאור רק לפני חמישה חודשים, ושמו: "מה היה אחרכך?". ישראל אלירז מחבר את המלים אחר כך למילה אחת ומחדש ומעשיר את העברית ואת רגישות הביטוי של כולנו עד ימיו האחרונים. זהו אובדן ליצירה העברית ולעם ישראל. ישראל אלירז היה מן השותפים לחיי הספרות, וזכה בפרס ברנר של אגודת הסופרים העברים ממש לאחרונה, בשנת תשע"ג, 2013. בשיר מן הספר הזוכה "בשבח הדברים החולפים" הוא כתב מה שעם מותו נראה כשורות בעלות משמעות מיוחדת:

אֲנִי חוֹשֵב שְׁמַּשֶּׁהוּ יִקְרֶה בְּקָרוֹב

וְחָשַׁבְתִּי לְסַפֵּר לָךְ עַל כָּךְ

אִם זוֹ אֵינָהּ יְדִיעָה מַרְעִישָׁה

זֶה מִשּׁוּם שֶׁשָּׁכַחְנוּ אֶת פֶּ לֶ א

הֱ י וֹ תֵ נ וּ בְּ ת וֹ ךְ הָ ע וֹ לָ ם.

זיכרם איתנו לתמיד ביצירותיהם ובספריהם.

צביקה ניר,

יו"ר אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל


הוספת תגובה  הדפסה

 

 
תגובות הגולשים
 
 כל הזכויות שמורות לאגודת הסופרים העברים במדינת ישראל  

Powered by הקמת אתרים  קידום אתרים