סדנאות
  פעילות ילדים ונוער
  טורים אישיים
  מאמרים
  הודעות לעיתונות
  פרסים ותערוכות
  ספרים חדשים
  לזכרם

לקסיקון הסופרים

  אודות הלקסיקון
  דבר העורך
  אלפון
  חיפוש

מאזניים

  דבר העורך
  אודות מאזנים
  טופס הרשמה
  גיליונות מאזנים

חברים

  תנאי קבלת חברים
  תהליך ההרשמה
  טופס הרשמה
  זכויות חברים
  תעריפון מומלץ
  חדשות באגודה
  דרושים
סניפים
  סניף חיפה והצפון
 

פרס ברנר תשעה לספר קו המלח מאת יובל שמעוני.     >>

תאריך : 10/12/2015
מאת : הנהלת האגודה

 

 

פרס ברנר תשע"ה לספר "קו המלח" מאת יובל שמעוני.

השופטים: יו"ר: פרופ' חגית הלפרין, פרופ' מירון ח. איזקסון, יוסף כהן אלרן

נימוקים

השנה הוגשו לוועדת השופטים של פרס ברנר למעלה מתשעים ספרים. דנו בכל אחד מן הספרים וביניהם מצאנו ספרים אחדים שהיו ראויים לפרס, לשלב הגמר הגיעו גם ספרה של לאה עיני "בת המקום", וכן ספרו של יגאל שוורץ "מקהלה הונגרית", ספרה של סלין אסייג "צעקה הפוכה", וספרו של מתן חרמוני "ארבע ארצות", ולו יכולנו היינו שמחים להעניק לא פרס אחד אלא פרסים אחדים ברצוננו אפוא להודות לכל הסופרות והסופרים שהגישו את יצירותיהם לפרס ברנר, והעניקו לנו את עונג הקריאה בספריהם. ברצוננו להודות גם לתורמים רחל ומשה ינאי שבזכותם מוענק פרס זה.

בסופו של תהליך השיפוט בחרה וועדת השופטים פה אחד בספרו של יובל שמעוני "קו המלח", שיצא בהוצאת עם עובד.

יובל שמעוני יצר ב-969 עמודי הרומן, עולם בדיוני חי ונושם, הנראה אמיתי וממשי. זהו רומן רחב יריעה המתרחש במשך כמאה שנה, מסוף המאה ה-19 ועד לסופה של המאה העשרים, באתרים ובמקומות שונים כמו: רוסיה, איטליה, העיר לֶה, שבהימליה ההודית וישראל. "קו המלח" הוא רומן הגורם לקורא טלטלה הגותית ורגשית כאחד. שמעוני מתאר בו את שבירותם של החיים ואת האנשים המבזבזים את פתיל החיים הקצר על מלחמות, נקמות, קנאה וקנאוּת דתית ואידיאולוגית.

חשיבותו של הרומן היא בניסיונותיו לבחון ולהבין את פעולתו של המנגנון האנושי בכלל והמנגנון היהודי-ישראלי בפרט. מנגנון זה נבחן באמצעות עלילה מרתקת, בעלת קווים מפותלים השזורים זה בזה ובאמצעות גלריה אנושית מגוונת של גיבורים בני דתות שונות ולאומים שונים. באמצעות כל אלה מעלה הרומן "קו המלח" שאלות של מוסר, מצפון, זהות, בגידה ונאמנות, תחושת מולדת לעומת גלות ועוד.

חלק גדול מהרומן מתרחש בעיר לֶה, שבצפון הודו. בעיר נידחת זו נאספים גיבורים שגלו מארצם מסיבות שונות. ביניהם: מקנזי הווטרינר האנגלי, יליד כפר קטן במחוז אוקספורד, שכל חייו מוקדשים לנקמה בחוקר האיטלקי שגנב ממנו את אשתו, פוליאקוב, המהפכן היהודי שעמד חסר אונים בשעה שאביו נרצח בפוגרום, ונכדו הישראלי, אמנון,שהושפע קשות מאירועי מלחמת לבנון והגיע שנים רבות אחר כך ללֶה כדי לחפש את עקבות סבו.

אחת מסגולותיו הייחודיות של הרומן הוא המבט כפול- הפנים על האדם והעולם: מצד אחד ניתן למצוא ברומן מבט פנורמי, מכליל ומצד שני מתוארים בו אירועים ואנשים מקרוב ובפרטי פרטים. באמצעות המבט הפנורמי, ממעוף הציפור, שמעוני מנסה להבין את המשותף למין האנושי. מהרומן נובעת המסקנה כי למרות ההבדלים בין לאומים ודתות, למעשה רב הדמיון על השוני, שכן האנשים בכל מקום ובכל זמן מחפשים את משמעות החיים, את הסדר ואת ההיגיון שבהם. לדעת גיבורו, הד"ר מקנזי, הפחד והסבל, שהם מנת חלקו של המין האנושי, הולידו את הצורך באמונה. בני האדם מבקשים להיאחז בהיגיון של החטא והעונש מצד אחד, ותקווה לעתיד טוב יותר מצד שני. כדי להמתיק את הכאב המציא האדם מיתוסים וסיפורים, שבהם הוא יכול לברוא עלילות כרצונו ולשנות את מהלך החיים.

נקודת המבט השנייה, הקרובה והפרטנית, היא ייחודו של הרומן, והיא זו שמקנה לו את יופיו ומקוריותו. שמעוני אינו מלגלג על גיבוריו גם כשהוא מראה את טעויותיהם, משוגותיהם וחטאיהם. להפך, הוא מתבונן בהם מתוך אמפתיה ורחמים. הוא עורך הקבלות בין מיתוסים, אמונות ומנהגים של גיבוריו, בני עמים שונים ודתות שונות, ומראה כי כל אחד מהגיבורים בטוח שהמיתוסים שלו, מנהגיו ואמונתו הם הנכונים והבלעדיים, ואילו המיתוסים והאמונות של הזולת אינם אלא בדותה ילדותית וחסרת כל בסיס.

המיתוס המרכזי, הנבחן בסיפור, הוא זה שטווה מקנזי כדי לנקום בחוקר האיטלקי שלקח את אשתו. זהו סיפור מיתולוגי (סיפור מומצא, שלכאורה מספרים תושבי האיזור בהודו), על ילדים, שהוריהם ניסו להגיע למעמקי הים וטבעו. כעונש על ה"היבריס" שלהם, עוזבים אותם האלים, ונוטלים איתם את הים. הילדים נותרים על קו המלח חסרי אונים, בעולם ללא הורים וללא אלים, והם מחכים לישועה שתחזיר את המצב לקדמותו.

מיתוס זה נראה במבט ראשון נלעג ואווילי. "מליוני שנות אבולוציה לא הצליחו לפטור את המין האנושי מן הטיפשות", כתב שמעוני, אולם מתברר שסיפור הילדים הנטושים הוא ארכיטיפ של סיפורי הנטישה שחווים רבים מגיבורי הספר: בנים ננטשים על ידי אבותיהם או אמותיהם, בעלים ננטשים על ידי נשותיהם ונשים על ידי בני זוגן.

כמו כן נותן מיתוס הנטישה ביטוי לתבנית האנושית של חטא- עונש –תקווה. אך יובל שמעוני מצליח לנתץ תבנית בסיסית זו, ולקרוע את מסך האשליה, כאילו יכולים האנשים לשלוט באירועים ולהעניש את מי שחטא. מקנזי, שהתכוון לנקום בחוקר האיטלקי ולהענישו, לא הצליח במשימתו, ולא עוד אלא שבמהלך ביצוע הנקמה גרם בעקיפין למותם של 3 בני אדם חפים מפשע, בדומה למה שקרה ברומן "החטא ועונשו" מאת דוסטויבסקי, שבו תכנן רסקולניקוב רצח מושלם של מלוָה בריבית, אך תוכניתו משתבשת והוא רוצח גם את אחותה שנקלעה במקרה למקום.

לבסוף , חשוב להדגיש כי הספר "קו המלח" הוא רומן שמעטים כמוהו נכתבו בספרות בכלל ובספרות העברית בפרט. ספר זה ראוי במיוחד לפרס ברנר, משום שהוא כתוב ברוח האקזיסטנציאליזם הברנרי. את ספרו "מכאן ומכאן"סיים ברנר בתיאורם של אריה לפידות ועמרם הקטן כך: "הייתה עוד תקווה [--] ראשו של עמרם הקטן עדיין היה מונח בחיקו של אריה לפידות, ודבר-מה עצוב, פשוט ומעורר חמלה [--] היה בדביקות זו. [--] על משמרת-החיים עמדו הזקן והילד, נעטרי-הקוצים. החמה זרחה כמו לפני הגשם. ההוָיה חָיתה. הוית-קוצים. כל החשבון עוד לא נגמר".

נראה כי רוחם של משפטים אלה שורה על הספר "קו המלח" מאת יובל שמעוני.

 

תמונות מטקס פרס ברנר 2015 לסופר יובל שמעוני


 

דן כנר - מנחה טקס פרס ברנר -2015

 

 

 הסופר יובל שמעוני- חתן פרס ברנר -2015


 

 הזמרת מיקה קרני- מופיעה בטקס פרס ברנר - 2015

 

 

 גב' רחל ינאי - תומכת בפרס ברנר


 

דר' חגית הלפרין - יור ועדת השופטים בפרס ברנר -2015


הוספת תגובה  הדפסה

 

 
תגובות הגולשים
 
 כל הזכויות שמורות לאגודת הסופרים העברים במדינת ישראל  

Powered by הקמת אתרים  קידום אתרים