סדנאות
  פעילות ילדים ונוער
  טורים אישיים
  מאמרים
  הודעות לעיתונות
  פרסים ותערוכות
  ספרים חדשים
  לזכרם

לקסיקון הסופרים

  אודות הלקסיקון
  דבר העורך
  אלפון
  חיפוש

מאזניים

  דבר העורך
  אודות מאזנים
  טופס הרשמה
  גיליונות מאזנים

חברים

  תנאי קבלת חברים
  תהליך ההרשמה
  טופס הרשמה
  זכויות חברים
  תעריפון מומלץ
  חדשות באגודה
  דרושים
סניפים
  סניף חיפה והצפון
 

אודות כתיבה ספרותית ומולטימדיה    >>

תאריך : 19/09/2010
מאת : אורה עשהאל.

 
אודות כתיבה ספרותית ומולטימדיה
 
לראות את המשמעות
אורה עשהאל.
 
הרשימה הוכנה עבור האירוע "ספרות ומולטימדיה", באגודת הסופרים העבריים.(נוב. 09 )
 
שיתופי בערב ספרותי המוקדש לנושא כתיבה ספרותית ומולטימדיה , והמובא תחת הכותרת של חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל, הנו בעל עצמה רבה עבורי, הן בזכות הנושא והן בזכות העיתוי.
 
תמונה ראשונה: הציור –  סליל החיים, הקראה מתוך "שירי אי אפשר" עמ' 101
 
 
 
 
 
שירים בסליל
במאגר הגנטי האנושי
"עֵת\עַצְמוֹתַי תִּשָּׁחַקְנָה תַכְרִיכַי יִתְפּוֹרְרוּ\אֲטוֹמַי יִתְחַבְּרוּ לִפְרוּדוֹת בִּיצוּרִים חַיִּים\הַנוּקְלֵיאוֹטִידִים בַּצֵּרוּף הַמְיֻחָד שֶׁלִּי\פֹּה וְשָׁם יַמְשִׁיכוּ לְשַׂחֵק עַל הַבָּמָה\בַּמַּאֲגָר הַגֶנֶטִי הָאֱנוֹשִׁי\אוּלַי יְסַפְּרוּ סִפּוּר אַחֵר"
"מארבע רוחות בואי הרוח" זה השם שניתן לאירוע המיוחד שלנו הערב. הנביא יחזקאל מתנבא על חיים מחדש "ופחי בהרוגים האלה ויחיו". חזון העצמות היבשות הוא חזון של התחדשות החיים, של היות העצמות מצב זמני..
מסתבר שמוטיב הכרוכית, הסליל, בלועזית: הספירלה, שהנו הסמל הארכיטיפי החזק ביותר במהות האנושית ובתור שכזה מופיע בעבודותיי הן במחקר והן ביצירה, שואב מהמקורות הקדומים של היהדות. כשאני אומרת : הנוקליאוטידים שלי ימשיכו לשחק על הבמה, הרי מדובר בהחייאה, ברצף והמשכיות.
 
הנה, הציויליזציה שלנו כיום חזרה במובהק אל הביטוי התמונתי, הקדמון, כשהיא אינה מניחה לשפה הקווית,, שפת הכתב, להמשיך ולתפוס את המקום הראשון כדרך הביטוי
האנושית המתקדמת ביותר. כאן יש התחדשות של כלי ביטוי אנושי, שאף היא הנה מהות של החייאה מחדש.
 
התעצמות והתגוונות המדיה, האמצעים התקשורתיים, שהחלה במאה העשרים ונותנת חותמה על מכלול החיים במאה העשרים ואחת,  מובחנת, ללא ספק בדרכי הביטוי של האמנות בכלל ואמנות הכתיבה הספרותית. השימוש במדיה רבים – מולטי מדיה, אמצעים תקשורתיים אחדים, נהיה נפוץ וניזון מהתפתחות האמצעים הללו מורכבותם, מזעורם, נגישותם ומחירם.
השילוב של מלל, קול ותמונה מוקרנת מובחן במצגות השירה ובסרטים כאשר המחשוב מאפשר לנו לצפות בם במסגרות רבות.
 
אני חוקרת תקשורת, המתמקדת בחשיבה ובאוריינות החזותית, כלומר בשפת התמונה. מחקרי צמח והתבסס על מדעי הטבע והמדעים המדוייקים,
אסופת מאמרי : סליל החיים , או לראות את המשמעות, האמורה לצאת לאור בעוד יומיים, משקפת את דרכי אל יצירתי, כפי שהיא כיום.
 
אמשיך להביא דוגמאות לשירים שלי שקיימים בעקבות אמנות חזותית
 
תמונה שנייה: "בתנועה המתמדת", שיר משולב, ובעקבות עבודה חזותית של בתנו יונת קופל –  הקראה מתוך "רצפת הזמן", עמ' 66
 
בַּתְּנוּעָה הַמַּתְמֶדֶת
 
אֲנָשִׁים עַרְטִילָאִים אֲנוּסִים לְטַפֵּס
חַיָּבִים לְחַפֵּשׂ בַּמְּצוּקִים הַגְּבוֹהִים
הַנִּשָּׂאִים הַתְּלוּלִים הַמַּבְטִיחִים
אֶת    הַ    –     מָּ    ה   ???
כַּפּוֹתֵיהֶם נֶאֱחָזוֹת
צִפָּרְנֵיהֶם מִתְרַסְּקוֹת
בַּתְּנוּעָה הַמַּתְמֶדֶת שֶׁל הַגֵּאוּת וְהַשֵּׁפֵל
בְּמַאֲמַץ   הַהִשָּׂרְדוּת
כַּפּוֹתֵיהֶם נֶאֱחָזוֹת
צִפָּרְנֵיהֶם מִתְרַסְּקוֹת
שְׂעָרָם נֶעְלָם...
 
הֵם שׁוֹאֲלִים:
הֵיכָן הַקַּרְקַע? הֵיכָן הַפִּסְגָּה?
הַאִם הַחַיִּים הִנָּם תְּהוֹם לְלֹא תַּחְתִּיָּה?
 
הקורא המעוניין לצפות בשיר ובעבודה החזותית, כפי שהוצגו בתערוכה, יכנס נא לאתר אנ"י לצוהר של אורה עשהאל למדור: יצירתי במלים.
 
 תמונה שלישית: הציור תמונת אישה, השיר "לידה חדשה" צמח מתוכה,מופיע ב"רצפת הזמן"  עמ' 13
 
לדה חדשה
 
הָאִשָּׁה הַחֲדָשָׁה נָבְטָה
מֵהַמָּקוֹם הַמֶּרְכָּזִי בְּלֵב
לִבּוֹ שֶׁל הַזְּמַן הֶעָיֵף הַמִּסְתּוֹבֵב
בִּתְנוּעוֹת לוּליָנִיוֹת הָלוֹךְ וַחֲזֹר
בֵּין בְּנֵי הָאָדָם וְהַנָּשִׁים הַיּוֹלְדוֹת
שֶׁיָּצְאוּ מֵאֲחוֹרִי צָעִיף הַמִּסְתּוֹרִין,
הֶעָשׂוּי חוּטֵי מֶשִׁי אַוְרִירִיִּים,
דַּקִּיקִים, הַמְשַׁנִּים צִבְעֵיהֶם כְּזִקִּית
מֵהַשֶּׁנְהָב הַטִּבְעִי לְזָּהָב, אַרְגָּמָן, כָּתֹם –
צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת מִשְׁתַּקְּפִים דַּרְכָּם.
בִּסְפֶּקְטְרוּם הַמָּחָר נָבְטָה בְּלִי דַּעַת
יָּפְיָהּ הַחַף מֵעֲלֵה תְּאֵנָה בְּעוֹלָם
שֶׁפִּיתּוּלָיו אֵינָם מֵהַנָּחָשׁ וְעֵצָיו
הַתְּמִימִים מִנִּיבִים פֵּרוֹת.
בְּשִׂיא הַפְּרִיחָה, בִּשְׁמָם הַכָּבֵד וַעֲלֵיהֶם
הָרַכִּים הַוָּו מַצָּעִים לְיַלְדוּתָהּ, צופם הֵזִין אֶת
נְשִׁימָתָהּ , בְּשַׂר פֵּרוֹתֵיהֶם נִרְקָּם בְּאֵיבָרֶיהָ
הַמִּתְהַוִּים, נוֹתֵן אוֹתוֹת בְּטַבּוּרָהּ וּפִטְמוֹתֵיהָ
הַמְצַפּוֹת לְאַהֲבַת אִישׁ, לְאוֹת מֵרַחֲמָה, לְעֻבָּרָה
שֶׁיִּצְמַח מִתַּחְתִּית הַכְּאֵב, בִּשְׁכִינַת "הָאוֹר הַנֶּאֳצָל
מִן הָאוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא חָכְמָה גַּם הוּא מְסוֹבֵב הַכֹּל",
מִשָּׁם בָּאָה הָרוּחַ הָעוֹטֶפֶת אוֹתָהּ וְנֶאֱחֶזֶת בַּ"סִּבָּה
וּמְסוֹבֵב כְּרֶצֶף בִּלְתִּי פּוֹסֵק" וְהִיא עוֹלָה מַעְלָה
מַעְלָה בַּלֵּדָה שֶׁהִיא יוֹלֶדֶת מֵאוֹתוֹ מָקוֹם מֶרְכָּזִי
שְׁבוּ שֶׁכִּנָּה לְמָטַה בְּדָם הַלֵּדָה
וּשְׁכִינָה לַמַּעְלָה בַּנֶּפֶשׁ הַיִּלּוֹד הַטְּהוֹרָה –
גֵּאוֹת וְשֵׁפֶל מִתְלַכְּדִים בְּחַיֶּיהָ הַמִּתְחַדְּשִׁים
 
 
הציור בוצע לאחר פעילות במעגל, של קבוצת נשים, שיזמתי במסגרת איגוד נשים יוצרות בשנת 2005. בעקבות מדיטציה. הכנתי לעצמי מראש חומרים לעבודה חזותית ולכתיבה וניתן לראות בצד הציור, קטע מילולי, שהתפתח לשיר המובא כאן.
 
 
בספר שירי: "כאישון העין" ניתן לקרוא שירים רבים הקשורים בעבודות אמנות חזותיות
מחזור שירים שנולד מול הצייר המת אגון שלה , תוך תערוכה בניו יורק, בסתיו 1997.
מחזור שירים מול ציורי האמן החי עודד פיינגרש, 1995.
שיר מול תמונה של בונאר, ניו יורק 1998.
והומאז' לגוגן , ממנו אצטט – בעמ' 31
תמונת הציור, שעצמת הצבע שלו אדירה, מובאת בשער 'האונה הימנית' בשחור לבן. השיר שכתבתי מביא לקורא את עצמת הצבע: השמש הלוהטת, האדום, הצהוב, לחישת הנחש הירוקה.
"נִשְׁאַב לְשֶׁמֶשׁ לוֹהֵטֵת \לְהִשָּׂרֵף בְּאָדֹם וְצָהֹב\ אַל תּוֹךְ אֵפֶר שָׁחֹר\ לְחִישַׁת הַנָּחָשׁ יְרֻקָּה\ נוֹתֶרֶת בָּרֶמֶץ"
המפגש בין הכתיבה הספרותית לבין התמונה מחויב המציאות. הוא נובע ממנגנון החשיבה האנושי. הבנת מנגנון החשיבה והקשר תמונה-ביטוי ספרותי, חיוניות להבנת משמעות המטפורה.
כאשר כינסתי לאחרונה את אסופת מאמרי כתבתי מבוא והקדמה המביאים את הסיפור האישי שלי, כלומר כיצד זה אצלי, שהתחלתי לכתוב בילדותי ופניתי אל המחקר בתחום מדעי הטבע ולאחר מכן אל האוריינות החזותית, חיזק העיסוק בתמונה את דרך הביטוי בספרות היפה, במטהפורה.
 
תהליך החשיבה נובע מקבלת גרויים, הווצרות התפיסה, דהיינו המוחש, ומכאן להמשגה
ולחשיבה מופשטת.
קריאה מתוך : "מסגרת לדומיה" עמ' 109
" לְהָאִיר תְּמוּנוֹת חַיֵּי נהיו אִישׁוֹנַי\ מְקוֹרוֹת פִּתְחֵי עוֹלְמֵי מִתְרַחֲבִים\ נוֹגְעִים בְּרֵיחוֹת נוֹגְעִים בִּצְלִילִים\ מִתְחַבְּרִים לְדִמּוּי – בְּאוֹת בְּמִלִּים "
אנו חושבים בתמונות, כך עובד המוח שלנו, לקול יש חשיבות אולם רוב החשיבה שלנו (מעל 90 אחוז) הינו תמונתי, נוצרים דפוסי תמונות.
באסופת מאמרי, המאמר המתמקד בתיאור פריצת הדרך שלי אל אמנות הכתיבה הינו משנת 1998 . אני מתעדת בו את מיזם אלבום התמונות המשפחתי הממוחשב במוזיאון רשל"צ המאפשר הכרת ההיסטוריה של היישוב דרך משפחות מייסדיו. המאמר מתאר כיצד באמצעות תכנת מחשב מורכבת, תיעוד תמונתי, הפגשת אבי הישיש בעודו בחיים, עם תמונת אמי, שנפטרה בסמוך ללדתה אותי, באירוע השקת התיעוד ובקרב משפחת פוחצ'בסקי הרחבה, נוצר עבורי בית הורים וירטואלי. המאמר, שאפשרו לי לפרסמו במסגרת אקדמית נוקשה, מתאר תהליך אישי של חיזוק היצירה ואפילו הולדתה. במאמר מופיעות תמונות הסופרת נחמה פוחצ'בסקי (ראה תמונתה כאן ברשימה) ואיש האילן מיכל פוחצ'בסקי (ניתן להגיע לאתר המוזיאון ולתמונות אלה באמצעות האינטרנט
 
"נראה לי שמחקרי המובא במאמרים הוא שפילס את דרכי אל עשייתי הספרותית שהיא כתיבה במלים עבריות בשפת התמונה. סבתא רבתא שלי הסופרת נחמה פוחצ'בסקי נהגה לקרוא לסיפוריה 'ציורים' ולא בכדי." (מתוך "לראות את המשמעות" עמ' 12).
 
 
  
 
 
הסופרת הארצישראלית העברייה הראשונה נחמה פוחצ'בסקי –נפ"ש
 
 
 
 והנה תמונת אמי יונה, נכדתה, בת ה-14 בלבוש בת יפתח
תמונה רביעית – יונה כבת יפתח, הקראה: לתנות לבת יפתח, מתוך פנים לרשת עמ' 28
" וְלָקַחְתְּ לָךְ אִתָּךְ\ אֶת כָּל הַמִּלִּים"
 
 
 
 
 
 
 
אמי לקחה אתה את כל המלים, יכולתי להכירה ולהתקרב אליה באמצעות התמונה
באותו מאמר מופיע השיר ברשת, עמ' 53,(באותו ספר) אני מצטטת:
"אוֹ אוּלַי: הַמֵּטָפוֹרָה הִיא הָעוֹלָם חוּץ לַמָּוֶת"
הריני חוזרת וקוראת, לעצמי,  בשיר זה, אודות המטהפורה, המות והחיים ומתחילה להבין שהמטפורה שהיא דרך הביטוי האמנותית, בכל מדיום, חזקה כמציאות, חזקה כחיים עצמם ואף יותר שכן היא בת אלמוות.
 
ברצוני לחדד את הבחנתי, הבחנה של יוצר, לגבי המולטימדיה  תוך הדגשת הנקודות הבאות:
קורותי, מי שעבדה במדיה התקשורתיים, בטלוויזיה, בשדה החינוך, ואף חקרה אותם, כמדענית, בתחום האוריינות והחשיבה החזותית, ושזכתה להתקרב לכוח היוצר שבתוכה..
הווית המאה ה -21, כאשר קיימת יותר ממציאות אחת, שכן החיים הוירטואליים מחדשים לנו הוויות מציאות עם נדבכים ומיקומים חדשים.
אני מוצאת עצמי מתמסרת ומתמקדת במדיום אחד, המילולי. כלומר, עוצרת עצמי, 'קושרת ידי' שלא לציר ולכייר, שלא לצלם, שלא לעסוק באמנות חזותית. עושה עבודות חזותיות רק לעתים רחוקות, כאשר זה מתבקש ואי אפשר אחרת, כך אני יכולה להתמסר למלים, לחפש את דרך הביטוי בשפת הסמלים המילוליים בלבד, גם כאשר הדבר קשה ודרך הביטוי בכלים אמנותיים אחרים נראית כפתרון קל יותר.
אני כותבת מלים-תמונות
אותיות ומלים – הסמלים המוסכמים של הכתיבה, הם עבורי המכחולים, הצבעים, כַּן הציור, החֵמר והאבן, הפוטושופ וגזרי תמונות הנייר,
כאשר אני רוצה לתאר גווניה של שקיעה הנראית בחלון הקטנטן במטוס אני מסתפקת בנייר ובכלי הכתיבה ושמחה על המגבלות שתנאים אלו מציבים עבורי, תוך ידיעה שהם מאפשרים לי "לראות את המשמעות" ולהראותה בכתיבה הספרותית.
 
אחר החשיבה הזו ניתן יהיה לעקוב באמצעות ספרי "סליל החיים, לראות את המשמעות" – אסופת מאמרים (תשס"ט-2009, הוצאת תלם, דו-לשוני עברית\אנגלית).
 
 

הוספת תגובה  הדפסה

 

 
תגובות הגולשים
מאת : אליה 08/11/2010 17:11:47  
מצאתי ענין בכתבה המחברת בין המלים והתמונות

 
 כל הזכויות שמורות לאגודת הסופרים העברים במדינת ישראל  

Powered by הקמת אתרים  קידום אתרים